בדיקת הפוליגרף היא כלי מוכר ומבוסס לאימות גרסאות וחקירת אמת, אך מעמדה המשפטי בישראל אינו אחיד. בניגוד למה שרבים סבורים, אין תשובה אחת לשאלה "האם פוליגרף קביל בבית המשפט?" — והתשובה תלויה לחלוטין בסוג ההליך המשפטי שבו מדובר.
המשפט הפלילי — הפוליגרף אינו קביל
בהליכים פליליים, עמדת המחוקק והפסיקה ברורה וחד-משמעית: בדיקת פוליגרף אינה ראיה קבילה, ואין לה מקום בניהול ההליך — גם אם שני הצדדים מסכימים לכך. יתרה מזאת, חל איסור פורמלי אפילו על אזכור עצם קיומה של הבדיקה בפני בית המשפט, וכך גם על הבאת ראיה לסירובו של חשוד להיבדק.
באותה מידה, גם בקשת משפט חוזר אינה יכולה להתבסס על ממצאי פוליגרף, שכן אינם עונים על ההגדרה של "ראיה חדשה" לצורך פתיחה מחדש של תיק.
הליכי מעצר — חריג מצומצם
דווקא בהליכי מעצר לצורכי חקירה, בית המשפט מוסמך לקבל תוצאות פוליגרף כראיה. מדובר בחריג שנועד להתאים לשלב המוקדם של ההליך, עוד לפני גיבוש כתב אישום — ובכך מתאפשרת גמישות יחסית שאינה קיימת בשלבים מאוחרים יותר.
מורכב יותר הוא המצב במעצר עד תום ההליכים: בסוגייה זו אין קו פסיקתי ברור, וניתן למצוא פסיקות בשני הכיוונים. פרשת פחימה נ' מדינת ישראל קיבלה את ממצאי הפוליגרף כראיה, בעוד שפרשת פרץ נ' מדינת ישראל דחתה גישה זו — מה שמותיר את הסוגייה פתוחה ותלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
הליכים מנהליים — גמישות מוגברת
בהליכים מנהליים, שבהם מתאפשרת סטייה מדיני הראיות הרגילים, ניתן להסתמך על תוצאות בדיקת פוליגרף, ובכך נפתח פתח לשימוש בה בהקשרים מגוונים — כגון הליכי פיטורין, חקירות פנימיות וכדומה.
המשפט האזרחי — קביל בהסכמה
בבית המשפט האזרחי, ממצאי פוליגרף מוכרים כראיה קבילה — ובלבד שקיימת הסכמה מפורשת ומשותפת של שני הצדדים מראש. בהתקיים תנאי זה, בתי משפט לענייני משפחה, בתי משפט לתביעות קטנות ובתי משפט לתעבורה עושים שימוש בממצאי הבדיקה, לרוב במסגרת חוות דעת מומחה. הנושאים הנפוצים לבדיקה כוללים סכסוכים עסקיים וכספיים, הוכחת נאמנות ואימות גרסאות במחלוקות חוזיות.
בית הדין הרבני — שימוש נרחב
בית הדין הרבני הוא הזירה שבה הפוליגרף מוצא את ביטויו הרחב ביותר. בית הדין מכיר בבדיקה כראיה קבילה, והשימוש בה רווח בעיקר בסכסוכים משפחתיים — שאלות הנוגעות לנאמנות בין בני זוג, אימות גרסאות בהליכי גירושין וסוגיות זוגיות אחרות. הגמישות שמאפשרת מסגרת ההלכה בנוגע לקבלת ראיות, מאפשרת לבית הדין לעשות שימוש רחב יחסית בכלי זה.
לסיכום, הפוליגרף בישראל אינו "קביל" או "פסול" באופן גורף — מעמדו נקבע בכל פעם מחדש בהתאם לסוג ההליך, לשלב שבו הוא מתנהל ולנסיבות הספציפיות של המקרה. ידיעת ההבחנות הללו היא תנאי יסוד לכל מי ששוקל לשלב בדיקת פוליגרף כחלק מהליך משפטי.