מעמדו של הפוליגרף בישראל

פוליגרף במשפט הפלילי

בדיקת פוליגרף אינה מהווה ראיה קבילה בהליך הפלילי, גם כאשר קיימת הסכמה מפורשת של שני הצדדים.

• חל איסור מוחלט על אזכור עצם קיומה של בדיקת פוליגרף, או סירוב של חשוד לעבור בדיקה כזו.
• משפט חוזר - תוצאות בדיקת פוליגרף אינן יכולות לשמש עילה לבקשה לקיום משפט חוזר.
• הליכי מעצר לצורכי חקירה - בית המשפט רשאי, בנסיבות מסוימות, להתחשב בבדיקת פוליגרף כראיה מסייעת.
• מעצר עד תום ההליכים - אין הלכה פסוקה אחידה:
  • ישנן פסיקות שקיבלו בדיקת פוליגרף כראיה - כגון עניין פחימה נ' מדינת ישראל.
  • ומנגד פסיקות שדחו הסתמכות עליה - כגון עניין פרץ נ' מדינת ישראל.

פוליגרף בהליכים מנהליים

בהליכים מנהליים ניתן להסתמך על תוצאות בדיקת פוליגרף, וזאת בשל האפשרות לסטות מדיני הראיות הרגילים. במקרים אלו, משקל הבדיקה ייקבע בהתאם לנסיבות ולשיקול דעת הערכאה המנהלית.

פוליגרף במשפט האזרחי

בדיקת פוליגרף מהווה ראיה קבילה בהליך אזרחי, וזאת רק כאשר קיימת הסכמה מפורשת של שני הצדדים לקבל את תוצאות הבדיקה כממצא ראייתי.

בתי המשפט העושים שימוש בבדיקות פוליגרף, באמצעות חוות דעת של מומחה פוליגרף, כוללים בין היתר:

• בית המשפט לענייני משפחה
• בית המשפט לתביעות קטנות
• בית המשפט לתעבורה

במרבית המקרים נבדקים בפוליגרף סכסוכים עסקיים, סכסוכים כספיים ואימות גרסאות עובדתיות.

פוליגרף בבית הדין הרבני

בדיקת פוליגרף מהווה ראיה קבילה גם בבתי הדין הרבניים. השימוש בה נפוץ בעיקר בנושאים של אימות גרסאות בזוגיות, סכסוכים משפחתיים ונושאים אישיים בעלי משמעות ראייתית.