איך שני צדדים יכולים לצאת "דוברי אמת" בפוליגרף?

דוגמה ממקרה מתוקשר – אסי עזר ויהודה נהרי – והסבר מקצועי על הגורם האנושי, שיטות התשאול והאתגרים באימות גרסאות מנוגדות.

במקרים מסוימים, שני צדדים בסכסוך עוברים בדיקת פוליגרף ונמצאים "דוברי אמת" – כפי שקרה במקרה המתוקשר של אסי עזר ויהודה נהרי. כיצד זה אפשרי? התשובה טמונה בהבדלים בשיטת התשאול, בניסוח השאלות ובגורם האנושי – הבודק והמפענח.

המקרה המתוקשר: אסי עזר ויהודה נהרי

השחקן יהודה נהרי טען כי אסי עזר הטריד אותו מינית לפני כעשור. אסי עזר נבדק בפוליגרף (לבקשת גוף תקשורתי) ונמצא דובר אמת – הכחיש חשיפת איבר מינו בניגוד לרצון והכחיש מעשים מיניים בכפייה, אך אישר נשיקה בהסכמה.

לאחר מכן, יהודה נהרי הציע בדיקת "דו-קרב" משותפת במכון מוסכם. השאלה המרכזית: כיצד שני צדדים יכולים לצאת "דוברי אמת" כשגרסאותיהם סותרות?

השקר – התנהגות נפוצה בחברה האנושית

בני אדם – גם נורמטיביים – משקרים לעיתים קרובות. הסיבות נעות בין הימנעות מעונש, השגת יתרונות, הגנה עצמית ועוד.

מנגד, קורבנות שקר מפתחים מנגנונים לאיתורו – והפוליגרף הוא אחד הכלים המדעיים המתקדמים לכך.

מנגנון הפוליגרף – המדע מאחורי הבדיקה

הפוליגרף מבוסס על הנחה מדעית: שקר גורם לשינויים פיזיולוגיים בלתי רצוניים – עלייה בלחץ דם, שינוי בקצב לב, שינוי בהתנגדות החשמלית של העור (הזעה).

השינויים מתועדים בתרשים ("צ'ארט") לאורך הבדיקה, ומפוענחים על ידי הבודק.

הגורם האנושי – המשפיע ביותר על התוצאה

בניגוד למכשיר "אוטומטי", בדיקת פוליגרף תלויה מאוד במקצועיות הבודק. היא דורשת:

אימות גרסאות מנוגדות – הדרישות המקצועיות

כדי להשוות גרסאות סותרות באופן הוגן ומדויק, חובה לבצע את הבדיקות בתנאים זהים:

דוגמה: "האם תקפת את פלוני?" (לא) לעומת "האם פלוני תקף אותך?" (כן)

כל שינוי בשאלות, במיקוד או בשיטה – עלול לגרום לעיוות בתוצאה.