במקרים מסוימים, שני צדדים בסכסוך עוברים בדיקת פוליגרף ונמצאים "דוברי אמת" – כפי שקרה במקרה המתוקשר של אסי עזר ויהודה נהרי. כיצד זה אפשרי? התשובה טמונה בהבדלים בשיטת התשאול, בניסוח השאלות ובגורם האנושי – הבודק והמפענח.
המקרה המתוקשר: אסי עזר ויהודה נהרי
השחקן יהודה נהרי טען כי אסי עזר הטריד אותו מינית לפני כעשור. אסי עזר נבדק בפוליגרף (לבקשת גוף תקשורתי) ונמצא דובר אמת – הכחיש חשיפת איבר מינו בניגוד לרצון והכחיש מעשים מיניים בכפייה, אך אישר נשיקה בהסכמה.
לאחר מכן, יהודה נהרי הציע בדיקת "דו-קרב" משותפת במכון מוסכם. השאלה המרכזית: כיצד שני צדדים יכולים לצאת "דוברי אמת" כשגרסאותיהם סותרות?
השקר – התנהגות נפוצה בחברה האנושית
בני אדם – גם נורמטיביים – משקרים לעיתים קרובות. הסיבות נעות בין הימנעות מעונש, השגת יתרונות, הגנה עצמית ועוד.
מנגד, קורבנות שקר מפתחים מנגנונים לאיתורו – והפוליגרף הוא אחד הכלים המדעיים המתקדמים לכך.
מנגנון הפוליגרף – המדע מאחורי הבדיקה
הפוליגרף מבוסס על הנחה מדעית: שקר גורם לשינויים פיזיולוגיים בלתי רצוניים – עלייה בלחץ דם, שינוי בקצב לב, שינוי בהתנגדות החשמלית של העור (הזעה).
השינויים מתועדים בתרשים ("צ'ארט") לאורך הבדיקה, ומפוענחים על ידי הבודק.
הגורם האנושי – המשפיע ביותר על התוצאה
בניגוד למכשיר "אוטומטי", בדיקת פוליגרף תלויה מאוד במקצועיות הבודק. היא דורשת:
- ניסיון רב באבחון, תשאול וחקירות
- הבנה עמוקה במרכיבים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים של הנבדק
- בניית שאלות ממוקדות, חד-משמעיות וללא פרשנות
- התאמת שיטת התשאול לסוג הבדיקה (אימות גרסה, קבלה לעבודה, אמינות עובדים, ריגול תעשייתי, בגידה, תביעות ביטוח ועוד)
אימות גרסאות מנוגדות – הדרישות המקצועיות
כדי להשוות גרסאות סותרות באופן הוגן ומדויק, חובה לבצע את הבדיקות בתנאים זהים:
- באותו מכון ובאותה שיטת תשאול
- על ידי אותו בודק ומפענח
- עם תצריף שאלות הופכיות (אחת כן – השנייה לא, באותו נושא)
דוגמה: "האם תקפת את פלוני?" (לא) לעומת "האם פלוני תקף אותך?" (כן)
כל שינוי בשאלות, במיקוד או בשיטה – עלול לגרום לעיוות בתוצאה.