מי משתמש בבדיקות פוליגרף

סקירה מקיפה על הגופים והתחומים הנפוצים בהם משתמשים כיום בבדיקות פוליגרף בישראל – מהמגזר הציבורי והפרטי ועד ליישומים אישיים.

בדיקת פוליגרף הפכה לכלי מקובל ומבוקש במגוון רחב של תחומים – החל מסינון עובדים וחשיפת הדלפות, דרך אבטחת מידע מסווג ועד ליישוב סכסוכים אישיים. להלן הפירוט העיקרי.

גופים המשתמשים בבדיקות פוליגרף

גופים ממשלתיים ופרטיים שבהם קיים חשש להדלפות או לפגיעה בטוהר המידות נעזרים בבדיקות פוליגרף לאיתור המעורבים ולשלילת חשדות.

בדיקת פוליגרף בתהליך קבלה לעבודה ובמהלך העסקה

במהותן, בדיקת מועמד חדש ובדיקת עובד קיים זהות – שתיהן בודקות דוברות אמת. עם זאת, המטרות שונות:

בדיקת קבלה לעבודה

מטרה: החלטה האם לקבל את המועמד לתפקיד הספציפי.

בדיקה תקופתית

מטרה: וידוא שהעובד לא ביצע עבירות או אי-סדרים במהלך העבודה.

בדיקה בעקבות אירוע

מטרה: גילוי מעורבות של עובדים באירוע ספציפי (גניבה, הדלפה וכד').

בדיקות פוליגרף בסינון ביטחוני (אבטחת מהימנות)

סינון ביטחון הוא כלי מרכזי של השב"כ ושל גופים נוספים למניעת חשיפת מידע מסווג. התהליך נועד לצמצם סיכון של העסקת אנשים בלתי מהימנים או כאלו המוחדרים על ידי גורמי מודיעין עוינים.

כיום בדיקות אלו נפוצות מאוד מעבר לגופי ביטחון:

הבדיקה יכולה לכלול שאלות על שימוש בסמים, קשרים פליליים, עבירות מין ועוד – בהתאם לדרישות המעסיק.

בדיקת פוליגרף לגילוי בגידה ואימות נושאים אישיים

בדיקות פוליגרף נפוצות מאוד לאימות אמיתות בנושאים אישיים ואינטימיים בין בני זוג – עבר מיני, בגידות, קשרים חיצוניים ועוד.
בשיטת שאלות הביקורת ניתן לחשוף מידע זה בדיוק גבוה.

האם בדיקת הפוליגרף אמינה?

מחקרים ברחבי העולם מראים אחוז דיוק ממוצע של כ־90%.

יחד עם זאת – כפי שבבדיקות רפואיות עלולים רופאים שונים להגיע למסקנות שונות, כך גם כאן: תוצאות עלולות להשתנות בין בודקים. הניסיון והמקצועיות של הבודק הם קריטיים להשגת תוצאה אמינה ביותר.